STAMPA
מגזין ישראלי לנשים מעוררות השראה
לוגו סטמפה

שוב שואה?!

צילום מסך 2023-10-22 ב-17.54.48 copy

הסרט האחרון שראיתי בחיי על השואה היה הסרט ״החיים יפים״ של בניני,איטלקית: La vita è bella) קומדיה טרגית העוסקת בשואת יהודי איטליה. בסרט האב משקף לבנו את המציאות הבלתי נתפסת כ״משחק״ של טובים נגד הרעים, כשהם כמובן – הטובים. הסרט עשוי טוב כל כך שהזדהיתי עם הדמויות עד כדי כך שהייתי צריכה לעצור מספר פעמים לצאת למרפסת ולוודא שאני נמצאת במציאות אחרת. בבית שלי, בעיר שלי, במדינה שלי. הייתי חייבת להירגע ולהרגיש שאני בטוחה, ולהיזכר שזה בסך הכל סרט.

הלחץ והאימה שחוויתי בסרט עבר על אביטל אלדג׳ם במציאות!!!

את אביטל אלדג׳ם, תושבת חולית, תפסו מחבלים מתחבאת בארון הבגדים בממ״ד. כשהם הוציאו אותה משם היא ראתה את השכן שהיה עמה מת על הרצפה. תחילה המחבלים הוציאו אותה לסלון. אחר כך, הם הביאו לביתה את אשל ונגב, הילדים של עדי, חברתה מהקיבוץ. המחבלים אילצו אותה לצעוד יחד איתם לכיוון עזה לא לפני שהם עוברים דרך הבתים ואביטל רואה את ממדי ההרס, הרצח והחורבן שעובר הקיבוץ.

היא צועדת עם אשל בן ארבעה וחצי חודשים בידיה ונגב בן ארבע, פצוע ברגלו, על כתפי המחבל. נגב צורח כי כואב לו והוא רוצה לרדת. בשלב מסוים אירע הנס. אחרי חציית הגבול, אביטל רואה את הבתים של עזה, ובמהלך לא ברור המחבל מוריד את נגב מכתפיו והם המשיכו לצעוד לכיוון עזה בלעדיהם “כשהגענו לעזה המחבלים סימנו לי עם הידיים ללכת”. אביטל נשארה לבדה עם שני ילדים והיא מבינה שהם משוחררים ומיהרה לחזור לכיוון ישראל והדרך חזרה הייתה מפחידה לא פחות.

“היינו כבר אחרי גדר המערכת, לקראת עזה. ראיתי את הבתים של עזה מולי. כשהם הוציאו אותי מהממ”ד הם הלבישו אותי בשלוש חצאיות כדי שאהיה צנועה. עשיתי מהחצאיות מנשא לאשל. נגב שהיה פצוע ברגל מרסיס, זחל והיה איתי קצת על הגב. הוא הלך ברגל, היה אמיץ. בדרך כל הזמן הפצצות. כשהגענו לגבול ראיתי עוד חולייה של מחבלים. הם ראו אותי. לקחתי את הילדים, הסתתרנו מאחורי גבעה של חול. הם לא פגעו בנו והמשיכו לעזה. המשכנו ללכת, האמנתי שנגיע, ידעתי שהילדים חייבים לחזור הביתה”.

סטמפה. תמונות לכתבות

אביטל צועדת את כל הדרך חזרה לישראל עם תינוק בידיה וילד בן ארבע וחצי פצוע, שלא ברור איך הוא מצליח לברוח מהמוות, הוא אפילו לא שאל ״איפה אמא״ הוא רק רצה לנוח ולשבת.

כמו בסרט של בניני היא משקפת לו את המציאות שתתאים להבנה שלו: ״אמרתי לו שאנחנו צריכים להתרחק מהאנשים הרעים, שצריכים לחזור הביתה, לאנשים הטובים. אז נוכל לשבת. ועכשיו שיחשוב מה הוא רוצה לאכול ותכף נראה את אבא”. כך היא מעודדת אותו ומחדירה בו מוטיבציה להתעלם מהעייפות והכאבים שמאיימים להחלישו.

במשך כל הזמן אביטל פועלת על ׳אוטומט׳:  ״ידעתי שהילדים חייבים לחזור הביתה״ – איזו גיבורה!

סטמפה. תמונות לכתבות

הדבר האירוני בסיפור זה, שחמאס ״חס״ על חייה של אביטל ושני הפעוטות כדי לצלם אותה חוזרת הביתה בלי שהרוצחים שלהם פוגעים בה, כדי להשתמש בצילומים לצורכי יחסי ציבור שציירו אותם כלפי העולם כארגון הומני – כמה רוע וחוסר אנושיות.

סטמפה. תמונות לכתבות-2

במהלך המלחמה התגלו הנשים כגיבורות שפועלות גם בחזית וגם בעורף. על כמה מהם בכתבה ״בית קטן של חסד״

יש לך סיפור מעניין שאת רוצה לשתף,
או שאת מכירה אישה עם סיפור שווה?

 

השאירי פרטים ונחזור אלייך

הדוא"ל שלנו

stampa-mag@gmail.com

Scroll to Top