STAMPA
מגזין ישראלי לנשים מעוררות השראה
לוגו סטמפה

ליאת גרוסמן-תמיר מועמדת לראשות עיריית קריית-אונו 2024:

היום שאחרי הבחירות צריך להיות עידן של נשים!

אחרי שנים של עשייה חברתית וציבורית לצד אתגרים אישיים וכואבים ליאת גרוסמן תמיר (50), נשואה לדורון ואם לשירה ושגיא, מתמודדת לראשות העיר קרית אונו בבחירות הקרובות. הרגעים הטובים וגם אלה שהיו הרבה פחות, עיצבו אותה ולהיות האישה שהיא היום – אקטיביסטית בלתי נלאית ואולי גם, ראש עיריית קרית אונו הבאה.

סטמפה מגזין לנשים כתבות על הבחירות לראשות העיר בחירות לרשויות המוניציפליות 2024

אם בסופו של דבר ליאת גרוסמן-תמיר תבחר לראשות העיר, או שלא, זאת נדע רק אחרי הבחירות, אבל בינתיים, בואו נכיר את ליאת האישה, האמא, הפעילה, וגם הילדה שביקשה לחזור להיות בפרונט אחרי שלקחו לה את הבמה.
ליאת נולדה קצת אחרי מלחמת יום הכיפורים וגדלה בבית שבו תרבויות של מזרח ומערב השתלבו זו בזו. אביה, עולה חדש מטרנסילבניה. הוא עלה עם הוריו לישראל כשהיה בן 16 בשנת 1967. הם הגיעו מטרנסילבניה לחיפה ואחר כך התגוררו בעפולה. ואימה, בת לעולים מעיראק שנשלחו למעברת בנימינה ואחר כך עברו לגור באילת. 

איך נראה בית עם שתי תרבויות רחוקות?
נולדתי בבית מעורב עם הבדלי מנטליות שמים וארץ. אבא שלי אשכנזי בכל רמ״ח אבריו ועם כל הסממנים המובהקים של המוצא, ואמא שלי עיראקית בתפיסה שלה עושים הכל בשביל הילדים. היו הבדלים מהותיים בין אבא לאמא שלי. אמא שלי אוהבת אוכל ודיבורים. אבא שלי אוהב לקרוא להתעניין בדברים. אמא שלי גדלה במשפחה עם אווירה חופשית יותר ואבא שלי גדל עם הורים ששרדו את השואה ושם היו חוקים מאוד ברורים.
בבית שלי היו חוקים שאבא שלי קבע: כמו לישון בשעה תשע בערב, אסור היה לי לישון אצל חברה, היום אני מבינה למה. אבא שלי לא היה גבר שמבקש מאמא שתכין לו קפה או שתעשה עבורו דברים, הוא מאוד כיבד אותה והגן עליה. הוא לימד אותה שצריך לנוח בצהריים, והארוחה הייתה מתחילה רק כשהיא יושבת. אם היה צריך לקום להביא משהו הוא לא היה נותן לה לזוז, אלא מבקש מאיתנו לעשות. בצד של אמא שלי מכינים לכל אחד מה שהוא אוהב, אצלנו בבית היה סיר אחד או סוג תבשיל אחד ואותו אכלו כולם והיא קיבלה את זה כי היא הבינה שעדיף לחיות ככה.
אבא שלי עבד מחוץ לבית והיה מגיע בסופי שבוע ואמא שלי גידלה אותנו לבד. אמא שלי היא אישה שלא מוותרת על כלום, ואת הכל הייתה עושה בעצמה: קניות, בישולים, ניקיונות וגידול הילדים, זה היה מאוד קשה בייחוד בגלל שהדירה שלנו הייתה בקומה רביעית ללא מעלית.

איך נראתה הילדות שלך, כשאבא רחוק מהבית ואמא עסוקה כל כך?
הייתי ילדה מאוד פעילה ותמיד אהבתי להיות עם עוד ילדים. בגלל שאמא שלי כל הזמן הייתה לחוצה, היא תמיד רצתה שהבית יהיה נקי ומסודר, היה לי משעמם בבית. אני זוכרת שהייתי מסתכלת בחלון, מחפשת את הילדה שנמצאת תמיד למטה, ברחוב והייתי מצטרפת אליה כי ידעתי שאיתה לא יהיה לי משעמם. בחוץ, בשכונה הייתי יוזמת חבורות של ילדים סביבי. פעם אחת ביימתי איתם הצגה, פעם אחרת מצאנו בית נטוש ועשינו שם מחנה.
כילדה הייתי מאוד דעתנית ועצמאית. הייתי חייבת לעשות מעשה אם משהו היה נראה בעיני לא צודק. בכיתה ו׳ החלטתי שהמורה עושה פרוטקציות ומעדיפה ילדה אחת על פני התלמידים האחרים, אז כתבתי לה מכתב, אני זוכרת שהייתי בלחץ, כי זה לא היה מקובל להתנגד למורה. אז רתמתי לעניין חברה טובה כדי שתהיה לי ׳קואליציה׳ והיה דיון בכיתה בנושא. אותו עניין חזר על עצמו בכיתה ט׳ עם מורה אחרת. גם אז, רתמתי את חברה שלי ושוב כתבתי מכתב. כילדה אם משהו לא היה בסדר הייתי עושה מעשה אפילו שזה היה מלחיץ. פעם כיבדנו את המורים.
פעלתי לבד כי אמא שלי הייתה עסוקה ולא הייתה יכולה להילחם את המלחמות שלי. אבל יאמר לזכותה שלה  שהיא תמיד גיבתה אותי וגוננה עלי בבית הספר. היא תמיד האמינה לי ולא למה שאומרים עלי. מבחינתה, תמיד הייתי צודקת. מה שנתן לי אומץ לעשות דברים.
לא הייתי ילדה פריבילגית, וההורים שלי מעולם לא באו לבית הספר כדי לטפל במשהו שרציתי. ידעתי שכל מה שאני רוצה להשיג אני צריכה לפעול כדי שזה יקרה. אני זוכרת שהחלטתי שאני רוצה לפתוח את המופע בטקס סוף השנה. פניתי ביוזמתי למורה וביקשתי את התפקיד. המורה גילתה אדישות, בסך הכל ילדה קטנה שפונה אליה, אבל אני לא ויתרתי, ממש ישבתי עליה, פניתי שוב ושוב, ובסוף קיבלתי את התפקיד הנחשק.

למה זה היה כל-כך חשוב לך?
שאלה טובה, עד היום לא חשבתי על זה, אבל אני חושבת שזה הסיפור של החיים שלי. כשנולדתי, הייתי בת בכורה להוריי, נכדה ראשונה במשפחה וקיבלתי המון אהבה ובמה מכולם. במשך ארבע וחצי שנים קיבלתי את כל תשומת הלב של כולם עד שאחי לירן נולד זה כנראה היה אירוע מכונן עבורי כילדה – כי את כל מה שקיבלתי בשפע ברגע אחד הייתי צריכה לחלוק. כשליאור, אחי השני נולד, איבדתי לגמרי את המעמד המיוחד ואת כל תשומת הלב שהרעיפו עלי. ומאז התחלתי לפתח עצמאות ואופי חזק יותר. יכול להיות שבגלל זה חשוב היה לי להיות בפרונט ועבדתי קשה כדי להחזיר לעצמי את הבמה שפעם הייתה שלי. שום דבר בחיים שלי לא קיבלתי בקלות. אני לא בת להורים עשירים או משכילים ולא צמחתי בעזרת קשרים. החיים לא פינקו אותי ואת כל מה שיש לי בחיים השגתי בעמל רב.

ליאת גרוסמן תמיר ראש העיר קרית אונו

למה את מתכוונת?
אחרי שנים של לימודים וקריירה בניהול בחברה גדולה, מצאתי את עצמי, בת 33 ועדיין רווקה. החלטתי שאני חייבת לשנות את הסטטוס שלי, והצבתי לעצמי מטרה – להתחתן השנה.
קצת לפני כן, ראיתי את דורון במסיבת מימונה. זיהיתי את דורון, הוא עורך הדין שהרשים אותי מהמאמרים שהוא כתב באתר ״דה מארקר קפה״. דיברנו במסיבה והוא לקח את הטלפון שלי אבל הוא לא התקשר אלי בחזרה. חיכיתי כמה ימים והתקשרתי אליו. אמרתי לו שאני צריכה להתייעץ איתו כי אני מקימה עמותה, סתם תירוץ שהמצאתי כדי להיפגש איתו. והוא הסכים להיפגש אבל זה היה ביום השואה ולא היה לאן לצאת אז הזמנתי אותו אלי הביתה לפגישה יחד עם השותפה שלי.

כשהוא הגיע הוא דיבר על העמותה, הנושא שלשמו התכנסנו, לא הקשבתי בכלל למה שהוא דיבר, וכל מה שעבר לי בראש שטבעת זהב תתאים לו בול.
הפגישה הסתיימה ודורון הלך ולא דיברנו עד יום העצמאות. כולם יצאו לעשות ׳על האש׳ ולי היה משעמם. התקשרתי לדורון, כשהוא הציע לי להצטרף אליו לביקור בבית של ההורים שלו בחיפה הסכמתי מיד. זה היה מאוד נחמד, התחברתי עם כל המשפחה והאמא שלו הייתה חביבה אלי.
התחלנו להיפגש, אחרי תקופה קצרה שהיחסים בינינו התחילו להיות קרובים יותר הצעתי לעבור לגור אצלו. דורון נרתע והקשר התקרר. שבועיים לאחר מכן הוא התקשר אלי, ואני הסברתי לו שאני בשלה למשהו יותר מתקדם ואני לא יודעת עוד כמה זמן יהיה לי סבלנות ואם זה לא מתאים לו אז אני ממשיכה הלאה. בסוף השיחה הוא הציע לי לגור יחד. ואני חדורת מטרה, בתוך שבוע אחד עברתי לגור איתו.
אחרי תקופה של מגורים משותפים, ציפיתי לקבל הצעת הנישואין, אך לשווא. רמזתי לחברה משותפת, שידעתי שתעביר לו את המסר, שאם הוא לא מציע לי נישואין עד יום ההולדת שלי אני עוזבת. ביום ההולדת שלי, אנחנו עומדים לצאת לחגוג עם חברים, הוא עוצר ושואל אותי אם לתת לי את המתנה עכשיו או אחר כך? אמרתי ׳עכשיו׳. פתאום הוא כורע ברך בבית ומוציא טבעת יהלום ומבקש את ידי. אחרי חודשיים התחתנו בשושן פורים, תאריך שמאוד רציתי להתחתן בו – רציתי מסיבת פורים בחתונה שלי.
לזה אני מתכוונת שאני עושה דברים כדי להשיג מה שאני רוצה. ואני רוצה לספר על זה כי אין בושה בזה שבחורה רוצה להתמסד, וזו לא בושה לספר את הכוונות שלך לבחור שמוצא חן בעינייך. לי זה היה חשוב לא לבזבז את הזמן שלי ולכן היה חשוב שהרצון שלי יהיה ברור.

אז אחרי החתונה אני מניחה ש המטרה הבאה שלך היתה ילדים?
נכון, אחרי שסימנתי וי על חתונה, היעד הבא שלי הוא – ילדים. וגם בתחום הזה לא ליקקתי דבש.
הריון ראשון לא התפתח. בהריון שני נולדה שירה וההריון שלישי הסתיים בלידה שקטה בחודש שישי. חוויה קשה מאוד, אחרי שהתאוששתי ממנה רציתי להיכנס להריון, וכשזה לא צלח עשיתי הפריה מלאכותית שגיא היה העובר הראשון של ההפריה.
עכשיו יש לי את שירה ושגיא. 

אני ממשיכה בעיניים דומעות: לידה שקטה זאת חוויה איומה.
נכון, זאת חוויה נוראית כי זאת לידה לכל דבר, עם צירים וכאבים שנמשכים שעות ובסופו של דבר נולד תינוק שהוא לא בחיים. למזלי, הרופאים והאחיות היו מאוד אמפטים אליי, ילדתי בחדר רגיל – זה לא חדר לידה, יולדים בחדר פרטי. דורון היה לידי כל הזמן. לא רציתי שאף אחד ידבר איתי, הייתי בלחץ. זה היה נראה כמו נצח עד שהצירים הגיעו ועד שהתינוק יצא. אחרי הלידה הרגשתי כאילו עברה עלי משאית.
במשך יומיים בכיתי בלי סוף. אחרי יומיים יצאתי לרחוב ואנשים אומרים לי ׳מזל טוב׳. זאת חוויה איומה.

ליאת והמשפחה עוברים מרמת-גן לקרית אונו בשנת 2012 ומיד היא עושה את מה שהיא יודעת לעשות מגיל מאוד צעיר – מקימה ׳חבורה׳.
דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי לעיר – הקמתי מעגל נשים. פרסמתי פוסט בפייסבוק שאני מקימה מעגל נשים בעיר ופנו אלי עשר נשים ראשונות. בהתחלה הן הגיעו אלי הביתה. בכל פעם היו באות נשים עם אוכל ועוגות. בכל פגישה אישה אחרת הייתה מדברת על נושא מסוים. כשהמרפסת שלי כבר לא הכילה את כל הנשים שהגיעו עברנו לבתי קפה. ככה הקמתי את מעגל הנשים הראשון בקרית אונו.

איך הגעת לפוליטיקה?
בשנת 2013 רשימת ׳יש עתיד׳ חיפשו אישה שתצטרף לרשימה. הצטרפתי והייתי חלק מהרשימה של יש עתיד למועצה, קיבלנו מנדט אחד ופיזרו אותנו בועדות. אני ביקשתי להיות במנהלת נשים. ארגנתי אירוע התרמה לעמותת ׳פלא׳ שנותנות פאות לנשים חולות סרטן. הקמתי קבוצת נטוורקינג לבעלות עסקים בעיר, קבוצה פעילה משנת 2014 ועד היום. זה מה שיפה, שאת עושה משהו והוא ממשיך גם אחרי שאת עוזבת. בשנת 2015 התחלתי את עבודתי בעיריית קריית אונו כיועצת לקידום מעמד האישה, ממונה למניעת הטרדות מיניות , מנהלת תחום מניעת התנהגויות סיכוניות ודירקטורית בחברה הכלכלית.

השתקפות נשית ספר למכירה בסטימצקי 70 נשים מספרות סיפורים סיפורים אישיים קריית אונו הנשים של קרית אונו נשים מקרית אונו

על אילו פרויקטים שעשית את אוהבת לספר?

יש ארבעה פרויקטים שיזמתי והקמתי:

  • הראשון, פרויקט הדגל, שכולו יוזמה שלי, היה הוצאת ספר בשם ״השתקפות נשית בראי 70 שנה למדינה״ – ספר עם 70 סיפורים שכתבו נשים מהעיר שלנו בהוצאת סטימצקי. אחרי תהליך ארוך הספר יצא לאור ועשינו אירוע השקה בספרייה הציבורית. בספר סיפרתי על הלידה השקטה שעברתי.
  • השני, הקמת קורס השתלמות לגננות בנושא: ׳זיהוי וטיפול בפגיעות מיניות בילדים׳. כמעט כל הגננות עברו את ההשתלמות דרך ״הפסגה״ – מרכז השתלמויות של גננות ואף קיבלו על כך גמול השתלמות.
  • השלישי הוא ׳בית הספר ליזמיות מתחילות׳ שהקמתי עבור נשים. הבאתי בעלות עסקים מנוסות מקריית אונו שיעבירו לקבוצה מפגש בתחום שרלוונטי לפתיחת עסק: עורכת דין, מנהלת חשבונות, יועצת עסקית וכו׳. אני יודעת שלנשים זה הרבה יותר מורכב לעשות צעדים, ולכן הבאתי להן מרצים שבפועל עובדים בעניין שעליו הם מדברים ולא באופן תיאורטי. העברנו שמונה-תשעה מחזורים ונשים פתחו עסק ויצאו לעצמאות. הרבה נשים פתחו עסק וזה הניע יזמויות וזה היה מטורף. 
  • והיוזמה הרביעית והחשובה היא ייסוד ״לשכת הממונות למניעת הטרדה מינית״ שהוקמה כעמותה. הקמתי את הלשכה כשראיתי את הצורך בגוף שייצג את הממונות, שיתן להן כלים, מקום להתייעצות. במקרים של הטרדות מיניות בחברות את חשופה גם לתביעות אישיות ואיומים על כך שאת בכלל בודקת או שלא עשית את עבודתך בצורה מקצועית. נשים נכנסות לתפקיד הזה בלי לדעת שהעובדה שלא עברת הכשרה מקצועית לתפקיד היא עילה לתביעה. 

מה גורם לך להיות גאה בעצמך?
אחד הדברים שאני מאוד גאה בהם זה שהקמתי רשימה עצמאית ואני רצה לראשות העיר בעצמי. ועשיתי את זה כמו גדולה. תוך שבוע אני והאנשים שלצידי, שאני גאה בהם, החתמנו למעלה מ-700 אנשים ויש רשימה שנקראת ״חוזה חדש״בראשותי.
אחרי שבע שנים בעירייה, הרגשתי הרבה פעמים שלא סופרים אותי. זאת התנהגות של הגברים של פעם. הגברים של פעם משתמשים באמירות שוביניסטיות. הרבה פעמים דיברו אליי כמו אבא שעושה שיחות חינוך לבת שלו ואפילו שילמתי מחיר על ההעזה שלי והושיבו אותי ברווחה בעקבות זה. לא יכולתי להיות ילדה טובה ולעשות כדברם. אני לא מוכנה להיות במקום הזה.
יש לי המון יכולות ושילוב של הבנה הקשבה, חוש צדק וראיית האחר והאחרת, ואני יכולה להוביל את העיר בצורה הטובה ביותר שאני מכירה.

איך נראה עולם מתוקן בעינייך?
היום שאחרי הבחירות צריך להיות עידן של הנשים. נשים רגישות לחברה, אנחנו רואות את האנשים, יש לנו אינטואיציה ורגישות שאני חושבת שאין לגברים באותה הרמה. לנשים יש את הכוח הזה. חשוב לי שיהיו לצידי נשים מקצועיות שחושבות בצורה רציונלית ובצמתים משמעותיים צריך למנות נשים מתאימות לתפקידים שניתנו להן.
אני חושבת שאירוע שקרה בשבעה באוקטובר 2023 הוא אירוע מכונן במדינה הקטנה והחבולה שלנו. זהו אירוע שלימד אותנו שאנחנו לא חסינים, שלימד אותנו צניעות מה היא, שלימד אותנו כמה חשוב להקשיב לאנשים בשטח ובמיוחד כשמדובר לנשים שהן בעלות אינטואיציה מפותחת. ואני מקווה, כשאהיה במקום אליו אני שואפת אני אוכל לשפר את התרבות הארגונית שתאפשר לדרגים הנמוכים לעלות למעלה, גם באופן ישיר. לשמוע ולקבל רעיונות וגם הערות בונות למען הכלל.

לסיכום 
ביקשתי להבין ׳ממה עשויה מנהיגה?׳ וקיבלתי מהשיחה עם ליאת תשובה ברורה: תשוקה ואמונה. תשוקה לדרך, תשוקה לחברה ולאנשים, תשוקה להניע דברים, ואמונה שהיא יכולה לעשות זאת, היא מסוגלת להיות בשליטה במצבים מורכבים ולא לשתוק כשהדברים נעשים לא לרוחנו.
ליאת גרוסמן-תמיר עשויה מהחומרים מהם עשויים מנהיגים. היא אישה חכמה, דבקה במטרה והיא נחושה להשיג את המטרות שהיא מציבה. היא נלחמת על ערכים שבהם היא מאמינה, והיום היא עושה הכל כדי להיות בתפקיד שבו היא תוכל להשפיע הכי הרבה: ראשת העיר.

כתבה: מתי גלעד
צילום כריכת הספר ״השתקפות נשית״: עמי ורדי
הספר ״השתקפות נשית״ ניתן לרכישה בסטימצקי

יש לך סיפור מעניין שאת רוצה לשתף,
או שאת מכירה אישה עם סיפור שווה?

 

השאירי פרטים ונחזור אלייך

הדוא"ל שלנו

stampa-mag@gmail.com

Scroll to Top