STAMPA
מגזין ישראלי לנשים מעוררות השראה
לוגו סטמפה

מסע בזמן: המאבק לזכות הנשים לבחור ולהיבחר

כשאנו ניגשות לקלפי בבחירות המוניציפליות ובבחירות לראשות הממשלה, אנו נוטלות כמובן מאליו את זכותנו לבחור ולהיבחר. אף אחת מאיתנו לא מתייחסת לעובדה שלפני קצת יותר ממאה שנים, לנשים לא הייתה זכות לבחור ולא להיבחר למשרות ציבוריות. זכות הבחירה לנשים היא אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של שוויון מגדרי. זכות זו, שהיא אבן יסוד בדמוקרטיה, נולדה מתוך מאבק ארוך ועיקש של נשים אמיצות לאורך ההיסטוריה. יש להוקיר את הזכות לבחור ולהיבחר ולזכור שזכות זו היא נכס יקר שנשים רבות נלחמו עבורו. עלינו לזכור את המאבק. לזכור את הנשים שהובילו אותו, לזכור את המחיר ששולם, ולהכיר בחשיבותה של זכות הבחירה.

במאמר זה נספר על הנשים שהובילו את המאבק המגדרי לשוויון פוליטי בין גברים לנשים בישראל.

קולאז זכות הבחירה לנשים לבחור ולהיבחר

הרפובליקה הקורסיקנית, שהתקיימה לזמן קצר במאה ה-18, הייתה הראשונה להעניק זכות בחירה לנשים, אך רק לנשים לא נשואות. ניו ג’רזי הלכה בעקבותיה, אך הגבילה את הזכות לנשים בעלות רכוש. באי פיטקרן, קהילה קטנה ומבודדת, זכו נשים לזכות הצבעה עוד בשנת 1838. תחילת המאה ה-20 סימנה את תחילת המאבק המאורגן לזכות בחירה לנשים. ארגונים לאומיים ובינלאומיים, כמו “ברית הנשים הבינלאומית”, קמו וקראו לשינוי חקיקתי.
פינלנד הייתה הראשונה להעניק זכות בחירה מלאה לנשים בשנת 1906. אחריה באו רוסיה, בריטניה, גרמניה וארצות הברית, שם אושר התיקון ה-19 לחוקה בשנת 1920. במדינות רבות נשים נאלצו להיאבק עוד שנים רבות. בצרפת זכו לזכות בחירה רק ב-1944, ובשוויץ – רק ב-1971!
בשנת 2011, עם מתן זכות בחירה לנשים בסעודיה, נסגר סוף סוף מעגל היסטורי. כיום, בכל מדינה בעולם בה מתקיימות בחירות, נשים זכאיות להצביע.
המאבק לזכות בחירה הדגיש את כוחן של נשים והוביל לשינויים חברתיים משמעותיים. נשים רבות נכנסו לפוליטיקה והשפיעו על קבלת החלטות, תוך קידום נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.
הדרך לשוויון מגדרי עדיין ארוכה, אך זכות הבחירה היא אבן יסוד חשובה במאבק. נשים בכל רחבי העולם ממשיכות להיאבק למען זכויותיהן, ומעוררות השראה בדור הבא של מנהיגות.

התאחדות נשים עבריות. תמונה קבוצתית עם פמיניסטיות

התאחדות נשים עבריות. תמונה קבוצתית עם פמיניסטיות

נשים פורצות דרך בישוב היהודי: המאבק לזכות בחירה

עוד בטרם הקמת המדינה, נשים יהודיות בארץ ישראל חלמו על חברה שוויונית, חברה בה קולן יישמע. בואו נגלה את סיפורה המרתק של זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל, סיפור רצוף נחישות, מאבק ותקווה.
חזון חלוצי: כבר בשנת 1902, חזה הרצל בספרו “אלטנוילנד” דמוקרטיה יהודית בארץ ישראל המעניקה לנשים זכות לבחור ולהיבחר. חזון זה החל להתגשם עוד בקונגרס הציוני השני, שם ניתנה לנשים זכות בחירה לקונגרס.
המחלוקת הראשונה סביב זכות בחירה לנשים התעוררה בשנת 1903, בבחירות לוועד הכנסייה הארצישראלית. למרות התנגדות גורמים דתיים, הוחלט לאפשר לנשים להצביע.
נשים יהודיות לא נותרו מאחור. הן דרשו זכות בחירה והשתתפות פעילה בחיים הציבוריים. בשנת 1919 הוקמה “התאחדות נשים עבריות לשיווין זכויות בא”י” על ידי שרה עזריהו, רוזה וולט-שטראוס ואחרות. פעילותן הנחושה הובילה להישג משמעותי בשנת 1926 הוענקה לנשים זכות לבחור ולהיבחר לאספת הנבחרים.

‎⁨שרה עזריהו 1933 ירושלים⁩

שרה עזריהו (18731962) צילום משנת 1933 – ירושלים. צלם לא ידוע – משפחתי

‎⁨ד"ר רוזה וולט שטראוס⁩

ד״ר רוזה וולט-שטראוס (1938-1856) תמונה מאת: לא ידוע, צולמה בשנת 1893
באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, נחלת הכלל

הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים עוררו מחלוקת הלכתית. הרב קוק ורבנים אשכנזים אחרים התנגדו להצבעת נשים, בעוד הרב עוזיאל והרבנים הספרדים תמכו בה. נימוקי המתנגדים התבססו על תפיסות מסורתיות, אך טענותיהם נדחו.
עם הקמת מדינת ישראל, זכות הבחירה ניתנה לכל הבגירים, נשים וגברים כאחד. בכך, המשיכה ישראל את מורשת השוויון שהונחה ביסודות היישוב העברי.

חייקה גרוסמן

חייקה גרוסמן מונתה לראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק ממטה אשר) ב-1950, ובכך הייתה האישה הראשונה שעמדה בראש רשות מקומית בישראל

 

נשים פורצות דרך בשלטון המקומי: סיפורן של החלוצות


עד שנות ה-50, נשים כמעט ולא נכחו בזירה הפוליטית המקומית, נשים לא יכלו להיבחר לתפקיד ראש העיר בואו נצדיע לנשים האמיצות שהובילו את השינוי ועשו היסטוריה!

חלוצה ראשונה: בשנת 1950, מונתה חייקה גרוסמן לראשות המועצה האזורית געתון, והפכה לאישה הראשונה בישראל המכהנת בתפקיד ראש רשות מקומית.
פורצת דרך נוספת: ב-1956, נבחרה חנה לוין לתפקיד ראש עיריית ראשון לציון. בכך הפכה לאישה הראשונה המכהנת כראש עיר בישראל.
עד שנת 1978, ראשי ערים נבחרו על ידי חברי מועצת העיר. באותה שנה, נערכו הבחירות הראשונות בהן התושבים בחרו ישירות את ראש העיר. זיוה בן דרור הובילה את המהפכה, כשנבחרה לתפקיד ראש מועצת אבן יהודה.

חנה לוין

נשים בארץ ובעולם שנאבקו על זכות ההצבעה נלחמו על הזכות להשפיע על עיצוב חייהן, דרך הפוליטיקה. בעבר נשים היו נתונות לתנאי עבודה מחפירים, האוטונומיה על גופן הופקעה כמו גם זכויות המשפחה שלהן, נשים היו משועבדות כלכלית ונתונות לחסדי הגברים. הנשים שהובילו את המאבק בישראל, נשים אמיצות כמו שרה עזריהו, רוזה וולט-שטראוס ורבות אחרות, סללו את הדרך עבור נשים בישראל. הן נלחמו למען זכותן להשתתף באופן פעיל בעיצוב עתידן ועברו של היישוב, והצליחו להפוך חזון למציאות.
מורשתן של נשים אלה היא נר לרגלינו. הן מהוות השראה לנשים בכל רחבי העולם להמשיך ולפעול למען שוויון זכויות וחברה צודקת יותר. הדרך עוד ארוכה, אך בזכות נשים פורצות דרך אלה, אנו צועדות צעד ועוד צעד קדימה אל עבר עתיד שוויוני יותר.

נשים בוחרות: מסע בזמן דרך המאבק לזכות הצבעה

בבחירות 2020 נבחרו 15 נשים לראשות העיר: אושרת גני גונן-מועצה אזורית דרום השרון, גלית שאול – מועצה אזורית עמק חפר, הגר פרי-יגור, עיריית פרדס חנה כרכור, טל אוחנה – עיריית ירוחם, יעלה מקליס – עיריית יהוד-מונוסון, ליאת שוחט – עיריית אור יהודה, ליזי דלריצ׳ה – מועצה מקומית גני תקווה, לין קפלן – מועצה מקומית תל-מונד, מטי צרפתי הרכבי – מועצה אזורית יואב, מרים פיירברג – עיריית נתניה, עינת קליש-רותם – עיריית חיפה, עליזה בלוך – עיריית בית שמש, קרן גרין – מועצה מקומית קדימה-צורן, רותם ידלין – מועצה אזורית גזר, שושי כחלון כידור – עיריית כפר יונה.

נשים בוחרות: מסע בזמן דרך המאבק לזכות הצבעה

נכון להיום, תוצאות הבחירות 2024 עדיין לא סופיות ולא ניתן לסכם אותן, כיוון שכ-15 ערים ומועצות מקומיות יערכו סבב בחירות שני. אך בהחלט אפשר לברך את ראשי הערים הותיקות –  מרים פיירברג ראש העיר נתניה הנבחרת בפעם שישית, ואת ליאת שוחט ראש העיר אור יהודה שנבחרה בפעם השלישית ברוב מוחץ של 69%. וכן, את מיכל רוזנשיין ראש העיר קריית אונו שהביסה את ישראל גל ונילי אהרון שהחליפה את טל אוחנה במועצה המקומית ירוחם.
נאחל לכולן בהצלחה בהמשך הדרך – ההצלחה שלהן היא ההצלחה שלנו, תרתי משמע!

אישה ראש עיר

חשוב לציין כי מספר הנשים המתמודדות ברשויות המקומיות עולה, ובבחירות 2024 במספר ערים התמודדו מספר נשים לראשות אותה עיר. עובדות אלה משקפות שינוי חברתי בנושא המגדר בישראל, שינוי חברתי ופוליטי שיתרום לכך שנשים בישראל ימצאו את מקומן בעמדות מפתח, במשרות בהן הן תוכלנה להשפיע ולתרום.
נכון, היום לעומת העבר, יש לנשים יותר זכויות ויותר השפעה, אבל חשוב מאוד לזכור ש:

אפשר להגיע לשיוויון מגדרי רק כאשר יהיה לנשים כוח פוליטי
שיפעל לדאוג לסוגיות נשיות!

 

מאמר מאת: מתי גילעד

 

לקריאה נוספת

  1. הארכיון הציוני המרכזי כל קול קובע
  2. המכון הישראלי לדמוקרטיה – ייצוג נשים בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים | מאת: ד”ר איתמר יקיר, ד”ר אריאל פינקלשטיין, יחיאל נועם
  3. ליאת גרוסמן-תמיר: ״היום שאחרי הבחירות צריך להיות עידן של נשים!״| מאת: מתי גילעד

. . . . . . . . . . . . .

הערות חשובות:
1. התמונות במאמר זה מתוך ויקיפדיה ומאתר הפייסבוק. בכל מקרה של הפרת זכויות יוצרים אנחנו מבקשים לפנות אלינו ונטפל בעניין באופן מיידי.
2. בתום הבחירות לרשויות 2024 נעדכן את המאמר בתוצאות סופיות.

מסע בזמן: מאבק הנשים לזכות לבחור ולהיבחר

יש לך סיפור מעניין שאת רוצה לשתף,
או שאת מכירה אישה עם סיפור שווה?

 

השאירי פרטים ונחזור אלייך

הדוא"ל שלנו

stampa-mag@gmail.com

Scroll to Top