STAMPA
מגזין ישראלי לנשים מעוררות השראה
לוגו סטמפה

הילדה הביישנית מבני-ברק הפכה לאישה עצמאית שמגשימה חלום

יסמין פיטוסי (36) סוללת את דרכה כציירת מקצועית בנחישות והתמדה כבר שלוש שנים ברציפות, עם למעלה מ- 5k עוקבים באינסטגרם שלוש תערוכות מוצלחות בשנה האחרונה ותערוכה נוספת המוצגת בימים אלה בבית חיל האוויר הרצליה וחלום – להיות ציירת מפורסמת.
אם חשבתם שזהו עוד סיפור רגיל על אישה שמגשימה את חלום חייה – טעיתם. הסיפור האמיתי של יסמין הוא סיפור על בחורה שנולדה להורים חוזרים בתשובה מבני-ברק, היא נישאת בגיל 19 ומביאה לעולם שישה ילדים. חלום הילדות שלה על קריירה והתפתחות מקצועית כציירת נגנז בזמן ש״החיים פשוט קרו״.

סטמפה מגזין נשים מעוררות השראה מגזינים לנשים בישראל מגזין ישראלי לנשים מגזין לנשים בישראל פרסום במגזינים לנשים

כששאלתי את יסמין איך הכל התחיל, היא סיפרה כך:
״גדלתי בבני ברק להורים חוזרים בתשובה. היו לי שני אחים גדולים שהיו מאוד דומיננטיים ואני הייתי הילדה הקטנה, הביישנית והשקטה. את תשומת הלב הייתי מקבלת דרך הציור, מאוד נהניתי מהמחמאות שקיבלתי על היצירות שלי. הקדשתי שעות רבות לציור. הייתי לוקחת תמונות מעיתונים ומעתיקה אותם, פעם הושבתי את הבובה שלי מולי וציירתי אותה ואמא שלי הייתה מתפעלת מאוד.
בתיכון הייתי מציירת את האחיות של החברות שלי. מציור לציור הייתי משתפרת. היום, כשאני מסתכלת על מה שציירתי פעם אני צוחקת, איך התלהבו מזה בכלל. המורות בבית הספר היו מסכימות שאני אצייר בשיעור ״כל עוד את לא מפריעה תציירי בשקט, בסוף השיעור תראי לי מה ציירת.״ מכל ציור שציירתי הייתי לומדת ומשתפרת יותר, ומהמחמאות שקיבלתי הבנתי שאני מציירת יפה.״

ו״כשהתלמיד מוכן המורה מגיע״…
״לאבא שלי היה חבר שהיה מצייר ציורי שמן מאוד יפים. בכל פעם שהייתי מבקרת אצלו עם אבא שלי הוא היה לוקח חפץ, מניח אותו לידי ומבקש ממני לצייר אותו. ככה למדתי ממנו איך לצייר מתוך הסתכלות על החפץ עצמו ולא להסתמך על הדמיון. כי כשאת מציירת מהדמיון את שוכחת פרטים. עם הזמן ככל שהתאמנתי בהעתקה של חפצים הציור שלי השתפר.״

יחד עם זאת, הידיעה שאת מציירת טוב וכל המחמאות לא הובילו אותך לפתח קריירה כציירת.
״נכון. בגיל 19 התחתנתי. באותה שנה כבר ילדתי את שמואל ומיד אחריו גם את אריאל וספיר. כאמא צעירה לא באמת יכולתי לפתח את הקריירה, אבל כשבאה ההזדמנות מיד פעלתי. ציון, בעלי ראה מודעה בעיתון שקוראת לנשים ללמוד לצייר על קירות באייר-בראש במכללת אשת חיל בבני-ברק ועודד אותי להירשם.
למדתי וציירתי מעט – לא הייתי מפורסמת, ציירתי במעונות ובגני הילדים של הילדים שלי בבני-ברק וכמה גני-ילדים בפתח-תקווה שבעלי ציון שיפץ. אבל זה הפסיק ולא המשיך להתפתח.״

מתי התחלת לצייר ציורים על בסיס קבוע?
״התחלתי לצייר על קנבס רק לפני כמה שנים. זה קרה כשרשמתי את הבן שלי לחוג לציור בגבעת שמואל. כבר בשיעור הראשון כשנכנסתי למקום וראיתי קנבסים עומדים על כני הציור, זה ממש עשה לי חשק. ניגשתי למורה וסיפרתי לה שגם אני מציירת והבדים המתוחים שעל הכן ממש עושים חשק לחזור לזה. המורה הציעה לי לקחת קנבס אחד כדי להתחיל לצייר. התרגשתי ממש, אפילו הצעתי לה תשלום עליו, אבל היא חייכה ואיחלה לי בהצלחה.
ככה התחלתי לצייר על קנבס ומאז לא הפסקתי. מיד אחרי השיעור הלכתי וקניתי כמות גדולה של צבעים, עפרונות וקנבסים גדולים והתחלתי לצייר. חודש אחרי שהתחיל החוג פרצה הקורונה והעיסוק בציור ממש הציל אותי. בסגרים הוא היה המפלט אליו ניגשתי בכל פעם שרציתי להירגע. פתאום יש לי תעסוקה שאני נהנית ממנה והזמן היה עובר בלי להרגיש. כל יום הייתי מחפשת בעיתונים או בחוברות רעיונות לציור הבא. וכל הזמן הייתי אומרת לציון ולילדים: איזה מזל שפגשתי את המורה הזאת; איזה מזל שנשאבתי לעולם שאני כל כך אוהבת.״ 

אבל מאז זה רק הולך ומתפתח..
״נכון מאוד. הכל קרה תוך כדי תנועה.
במקביל לתקופה שבה התחלתי לצייר בבית, למדתי איפור מקצועי אצל עדה לזורגן. בסוף כל שיעור היו מבקשים מאיתנו להעלות פוסט או סטורי ולתייג את בית הספר באינסטגרם. אז, אפילו לא הכרתי את האינסטגרם ככלי לשיווק אבל כשהבנתי שכך כולם עושים, גם אני פתחתי חשבון באינסטגרם ובפייסבוק. בהתחלה, עקבתי אחרי חשבונות של מאפרות ומאפרים שהיו מעלים את עבודות האיפור לעמוד שלהם אבל אחר-כך זה גלש למעקב אחרי ציירים כי ציור עניין אותי יותר.
ראיתי מה הציירים האחרים מפרסמים, איך הם מצלמים את עצמם מציירים ומה מעלים בפוסטים או בסטורי ועשיתי בדיוק כמוהם. העלתי צילומים של ציורים שלי גם באינסטגרם וגם בפייסבוק ואז הייתה לי הפתעה טובה – התחלתי לקבל פניות מאנשים שהתעניינו בציורים שלי. פתאום שואלים אותי כמה עולה תמונה. הייתי המומה – עד אז אפילו לא חשבתי שאני יכולה למכור את הציורים שלי ולהרוויח מזה כסף?״

התחלת לראות איך התחביב הופך למקצוע.
ממש ככה. כשהתחלתי לצייר לא חשבתי שזה יהפוך להיות העסק שלי. גם ציון חשב שזה יהיה רק תחביב, אבל כשהוא ראה שאנשים רוכשים את הציורים הוא התחיל להתלהב. הוא מאוד מפרגן לי, כשהוא ראה שאני ממש רצינית בעניין הוא פינה את מחסן הכלים שלו והפך אותו לסטודיו בשבילי. לפעמים הוא מתעניין ממש בציור עצמו, מדי פעם הוא שואל: למה ציירתי כך? למה בחרתי דווקא בצבעים כאלה? הוא מאוד רוצה שאני אצליח, זה משמח אותו כשהוא רואה אותי מאושרת.

איך הילדים רואים אותך?
הילדים ממש גאים בי. ספיר מאוד מפרגנת ומחמיאה לי על הציורים. היא מספרת לכולם שאמא שלה ציירת. כל המורות, החברות והאמהות שלהן מכירות אותי כציירת. כשהמורות מחמיאות לספיר על הציורים שלה (גם היא מציירת מאוד יפה), היא עונה ״ברור, קיבלתי את הכישרון מאמא שלי, אמא שלי היא ציירת״ֿ.
פעם הייתי אמא עצבנית יותר ופחות סובלנית כלפיהם. הייתי מקפידה על שעות שינה קבועות והיום אני לא עומדת עם שעון על כל דבר, היום אני אמא מאוד רגועה ומאושרת והילדים מרגישים את זה. וכשהילדים רואים שאמא שלהם מאושרת זה משפיע עליהם, זה עושה להם טוב.

איך עושים את זה?
איך את מצליחה לצייר ברוגע ובמקביל לנהל בית עם שישה ילדים?
היום אני לא מרגישה שיש שישה ילדים כי הילדים הגדולים כבר עצמאיים, רק הקטנים עוד צריכים אותי. ספיר (בת 13.5), הבת הגדולה שלי, אוהבת לבשל ולעשות דברים בבית והיא עושה אותם בשמחה ולי זאת עזרה גדולה.
במהלך היום אני עושה מה שצריך עבור הבית, מסיימת מטלה ונכנסת לסטודיו שלי לשעתיים. אני מבקשת מהילדים לא להפריע לי והם נותנים לי את השקט שלי. השניים הקטנים תמיד נכנסים לסטודיו, או שהם מסתכלים עלי כשאני מציירת או שהם מבקשים דפים וצבעים ויושבים לצייר איתי. מדי פעם אני מסתכלת על היצירות שלהם, מחמיאה ומעודדת אותם.
זה הרבה יותר כיף לשלב את הציור עם החיים.
הציור מחייה אותי, הוא נותן לי מרץ וחשק לעשות דברים. פעם, בחופשות מהלימודים הייתי מתעוררת בשעה מאוחרת. היום אין דבר כזה, בכל יום אני מתעוררת בחמש בבוקר בלי שעון מעורר ובכיף גדול ואני יודעת שאם אני אקום מאוחר לא יהיה לי זמן לצייר.

איך את תופסת את עצמך ברמה המקצועית?
התפיסה שלי היום היא מאוד עסקית. חשוב לי שהלקוחות שלי יהנו מהציור שהם אוהבים ולכן אני מקפידה מאוד בעיקר בגימורים. לפני שהציור עובר ללקוח אני מסתכלת עליו מכל הכיוונים, וכל דבר מפריע לי בעין מתוקן שוב ושוב עד שהכל מסודר. כל ציור חייב לצאת מהסטודיו שלי מושלם.
מעבר לכך, אני מרגישה שאני מתקדמת כל הזמן. תמיד יש לאן להתקדם, ואני כל הזמן מעשירה את עצמי בתחומים נוספים שמעניינים אותי.
השאיפה שלי היא לעבוד עם אדריכלים ומעצבי פנים. אני רוצה שהציורים שלי יעזרו להם בעיצוב בתים וחללים שונים.

מה הכי משמח אותך?
אני הכי מאושרת כשאני רואה את הציור גמור. אני שמחה לעסוק במשהו שאני אוהבת – לקשט בתים של אנשים, לעשות להם טוב. אחותי היא המעריצה הכי גדולה שלי, הבית שלה מקושט בכמה ציורים שלי. היא משתפת פוסטים שאני מעלה וכותבת בתגובות ״אחותי המוכשרת״ וזה משמח אותי. זה כיף שמפרגנים לי.

זה החלום שלך להיות ציירת מפורסמת?
ברור, מגיל קטן חלמתי להיות ציירת. החלום שלי הוא שאנשים יכירו מי זאת יסמין פיטוסי. החלום נדחה בגלל שנישאתי בגיל צעיר מאוד, הפכתי לאמא בשנה הראשונה ואחר כך נולדו לנו עוד שני ילדים. בזמנים ההם, לפתח מקצוע או קריירה לא בא בחשבון. אבל תמיד רציתי להיות עצמאית, רציתי להרוויח כסף כמו שציון בעלי מרוויח ולא ידעתי איך אנשים יכולים לראות את הציורים שלי. כילדה, מעולם לא ביקרתי בגלריות או בתערוכות ובכלל לא ידעתי על קיומם.
לפני כמה שנים עברנו לגור ברמת-פנקס ונרשמתי לפורום האמנים באור יהודה, שם למדתי שאפשר להציג את הציורים שלי בתערוכות וככה להיחשף לציבור רחב יותר.

2

לפעמים חלומות מתגשמים…
החלום להיות ציירת מפורסמת קורם עור וגידים עבור יסמין בשנה האחרונה היא הציגה בשלוש תערוכות: הראשונה – בפורום האמנים השניה – במרכז של ׳תפוח-פיס׳ באור יהודה והשלישית -במרכז קזז לצעירים שבעיר.
התערוכה הרביעית (ולא אחרונה בהחלט!) של יסמין הוצגה בבית חיל האוויר בהרצליה. בעקבות השבת השחורה בשבעה באוקטובר 2023 יסמין יזמה פרויקט הנצחה לנרצחים, לשבויים ולחיילי צה״ל שנפלו במלחמת בראשית, והיא ציירה למעלה מ-200 פורטרטים.

כנסו לראיון של יסמין בערוץ 13: “שיהיה לכם זיכרון מהחיוך שלו”

האתר של יסמין: https://www.yasminpitusiart.com​
אינסטגרם: https://www.instagram.com/art.yasmin.pitusi/
פייסבוק: https://www.facebook.com/zywn.pytwsy

כתבה: מתי גילעד. צילום: אלבום אישי

יש לך סיפור מעניין שאת רוצה לשתף,
או שאת מכירה אישה עם סיפור שווה?

 

השאירי פרטים ונחזור אלייך

הדוא"ל שלנו

stampa-mag@gmail.com

Scroll to Top